כתיבת היום
אני: את חושבת שאני תחרותי
?את: למה אתה שואל
אני : למה, ככה, ככה למה ,למה ככה הגדולים שואלים ושואלים
את: אידיוט. אתה לא תחרותי. אתה הילד הסובל. לא הילד המצטיין
אני: אויש...נכון
סתם, כי אני מעלה את הסיפור ששלחתי לארץ. יש דף לסיפורים שלא זכו
את: היה לא רע מה ששלחת להם
אני: כן... שכחתי. זוכר ממנו רק את התחושה שבעצם רציתי לכתוב יותר מופנם ופתאום יצא בומבסטי. מפחד לקרוא אותו
את: תתגבר. מה אם הרגל קרושה
{____> ההמראה לכתיבת היום היא דף הפייסבוק שהגעתי אליו, איך לעזאזל הגעתי אליו, רק פתחתי דפדפן וכו...אהההההה בטח הfucken 106 ממממ...תי תי תי תית תי תי ומה יש לנו פה
MORAN
חיבבנו OH OH YE YE
מה פה הולך פה גם המוסיקה WTF שחר זלצמן מודולציה אפשר לדעת מה לעזאזאל השיר..לא ברור שלא אבל אנחנו אהבה ונכון..יש לנו פה קריאה משותפת של כמה 1234 שלי 5 סבבה + אז רק רגע יש לנו גם הארץ וfuckeN seder . תרגיע ..הכול בסדר הכול בסדר שלום ואהבה שלום אהבה
תתחיל מהתחלה אתה איניסטנט מורן היא לאינסנט ממממ....המשפט הראשון מרחיף אותי לוקח אותי לא כטיל שלוח, תחנת חלל עפה..אני מפענחת בצבא. הצילום, המבט מחבר. מחפשת מישהי. יש תיאור. היא מחפשת את עצמה עצמה דמיונית היא אמיתית כשאתה מפענחת. הנה פה בבקשת. ”...לחפוף זה לעשות ביחד מה שעשית קודם לבד: להציץ יחד במגֵרות, לצאת יחד לדואר, לענות לטלפון ולהדגים לשניה איך ומִמי מעבירים שיחות ומה רושמים ביומן. "מָאמִי, להביא לך משהו מבחוץ?" מישהו שאל מישהי. ואני את עצמי שאלתי אם אמא קוראת לחרות לאכול או שחרות מסתדרת לבד? עד המגרש שמענו את אמא שלי, עד הוואדי? אני לא בטוחה..."
אולרייטי, יש לנו ווינר על ההתחלה עכשיו מה. הארץ. קדימה. טלפון, מה? אתה יכול לחנות בחנייה של ג'ון. בסדר. בסדר. בסדר.
אני לא מאמין היא הזמינה את ההוא עם הדג מלוח. UFF היתה פה חרקה. מהאחות אגנס לדג מלוח. רוסיה בטח. מקום ראשון אצלי ובגדול טסה יותר נמוך והרבה יותר מהר. קפה. שניים. הם לא מזדיינים. למה? לא שואלים למה. היא לא היתה מזמינה אותו אם לא היה לה את הצייד. איזה יופי הציפורים. מה יש להם להזדיין. עוד חרקה. היא נופלת מהמרפסת. יש עוד זכר. ברק. איתו מחליפים ריחות. יפה. אהבתי. רגע, לא עושים SHARE. עזוב אותך מלייקים וSHARE, תתמקד. חמש שעות קריאה. יש לה פייס. רוני מועלם, היא לא רוסיה, דג מלוח היא גם לא אוהבת. אההה את צודקת את הורוד היא לא אוהבת. לבן כן.
אני: לקוח מרוצה כהרגלי
את: אתה תמיד לקוח מרוצה
אני: בשביל הferiyut נלך לעמוד של הלייק
את: תעשה מה שאת רוצה
אני: אני עושה מה שאני רוצה, השאלה..בלי שאלות..קדימה
מאת רונית אבניאון פישר/עובדת סוציאלית קלינית, פסיכותרפיסטית. זה כבר יותר קפה דה מרקר סטייל, זירת הבית שלי אז אני יכול להרשות לעצמי אף לייעץ. זכרונות מבית אבא חשוב. את לא סומכת על הסיפור. למה? סיפור יפה. למה אני חושב כך: א- שמת לי את התואר שלך כמו שפעם היו כותבים בדלת ד"ר. PASSE. יותר מדי ואכן זכורים לי ימים רחוקים..כפילות שלא לצורך. הסיפור ואנחנו יודעים. למה "וגם אבא" ? בכותרת מעניין, ולא טיפלת בזה. מה שחשוב שהחזרת אותי למטבח בכל המובנים. SHIT
יש מצב שדפקתי את הרגל קרושה איזה פאדיחות. החזרת יצאה חריף מדי..שאוסיף סלק? כן כן תעשה מה שאתה רוצה אני יודע
את: מה אם הסיפור שלך למה אתה לא מעלה
אני: מעלה מעלה. לא בוער. בינתיים אני מספר שלוש מארבע.
הזוכה במקום השני || שם במה. יש אווירה. הסלFי בסוף נהדר. הרגשתי שהFRAME נסגר גם עלי. אבל משהו לא עובד לי. אני לא מאמין לו או שחוסר הנוחות היא מהזהות הלא מוגדרות, מהאלימות שמרחפת באוויר. מממ...אוקיי הוא ייכנס לשלישי אחרי מורן אני זז אחורה. אופס, יצא לי מקום שלישי בטעות ,עוגיות מלוחות" חסל סדר סדר הקריאה, לא נעביר לאחד שתיים אחד שתיים שלוש אחד. הזוכה במקום השלישי || עוגיות עצובות "הרי הגלבוע מביטים בי חכמים ושלווים. באמת שאי אפשר לכעוס עליהם. הם לא אשמים", אושרת אסייג-לופז מתארת תום וחלום הרחק מהביצה התל אביבית. הרחק מהביצה התל אביבית גוססים במאפייה. לבת של העובדת שגוססת קוראים הבת של. היא מאוהבת בקיבוצניק ולא מעיזה לסמן לו אהבתה. יפה. אני מצפה מהמספרת שתעשה בשבילה את העבודה אבל היא לא. היא מתבוננת. פחות טוב משל מורן. הסיפור שלי סובל מחסרונות של 2 ו-4 ולכן הוא זז למקום חמישי משש
או מאמא מאמא בשביל זה יש עיתון הארץ. יונתן עמרמי פוגרום (יָא זִ'יד) עולה למקום שני בגלל האנרגיה והעניין האישי... לא האמנתי שזה קורה לי. שבועות אני טווה את הרגע, מתכנן נסיעה, משלם במיטב כספי וחולם על הרגע הנשגב של (כמעט) מוות על קידוש השם, והנה האוקראינים האלה בטוחים שאני טורקי. נראה היה שהם אכן ישמחו לעשות בי שפטים, אבל זה ממש לא זה! סאמממק. זה ממש שבר אותי. שחררתי זעקה גדולה ואחרונה של "יא זִ׳יייייידדד!!!" בלב המעגל ההולך וסוגר ונעשה מוטרף, אבל זה רק הלהיט את היצרים והלעג.. הגזמתי? כן , יש מצב. זה בגלל כל ההכנות לסדר יש לי יותר מדי טוסטסטרון, אבל נחמד. תחרות גדולה הארץ..שיחק אותה מי שיצר את הדף. מצווה לפסח.
בנימין/מאיה לוי. קצר ואנרגטי. לא ברור מי המספר. בנימין מבואס שפנינה עזבה את הבסיס ועושה מהלך שהמספר דוחק בו כבר שנים לעשות. בנימין מוותר גם על הכסף שהוא חסך למתנה שהוא לא קנה לפנינה. שמיעה בעצת המחבר וההפטרות מכסף המתנה כאקט של התפכחות. חיים ממשיכים. סיפור פחות טוב משלי
שוקן יוצא מהתחרות, ממשיכים עם הדף, הצטרפו הרבה....מממ.. מלאה מאת לי קציר (שם עט). יפה. זקנים במצוקה. גם לה לא ממש מצליח הבישול. פאדיחה... לדפוק רגל קרושה... סוגת הבישול הדכאוני
ACE ACE לא נותן שם לסיפור. אקרא לסיפור מלך הגמדים. הוא קצת כותב כמוני כשהייתי בסוגת הילד הצועק. ניתן לו לצעוק ממקום אחרון. משם כייף להיות לא מובן
פרדס תפוז סיני. ממממ... הלוואי שהייתי חכם כמו ר. ויכול לנסח בדיוק את הבעייתיות של הסיפור היפה. או שאולי לא הוא הבעייתי.זה אני. קל לקרוא אותו. הוא נעים לקריאה. לא אכפת היה לי להיות הצב של המספר. אבל לא בן המשפחה. איזה מקום לתת לו, בעיה. בא לי לתת לו מקום אחרון ולנשל את מלך הגמדים, מצד שני הסיפור לוקח. מצד שלישי אני משוחד. יש לי גם צב כגיבור ספרותי. אני מחבב את הצב שלו. חמש. ובאווירת שנמות יקברו אותנו ביקבי ראשון לציון
הטבלה עד עכשיו:
1- מרפסת
2- חרות על השביל
3- שם במה
4- פוגרום יא ז'יד
5- פרדס תפוז סיני
6- נטאשה
7- עוגיות מלוחות
8- בנימין
9- מלאה
10- פסח בבית אמא וגם אבא
מלך הגמדים
-----------------------------------------------בוקר----------------------------------------------------------
הממלכתיות שלי התעוררה בפקק בין תל אביב לראשון. זה לא "איך תוכל לקום וללכת" סימן שאלה שמעצים משימת הנשאל המתבקש לעזוב הכול ולצעוד להבטחה הפנימית "דבר מה קורא בך ללכת
געגועיך הם לך כנפיים
ומתוק האור בעיניים"
אלא "הן תוכל לקום וללכת"
הן - מילה לחיבור בין אובייקטים נקביים לתכונה שלהן
לא איך
אני: את רוצה להגיד שידעת את זה
את: תיזהר, אתה מסתכל במראה לפעמים
-----
את ה"מה נשתנה" שמעתי הרחק מהשולחן. במעלית בין הקומות הרגשתי את סימן שאלה משתנה לי ברמת הוריד לחיבור אובייקטים נקביים. קולו הרועם של אחייני, בעוצמה שכבר שנים לא נשמעה בבית הידק כחותם את כנפי נסיקתי. כשנכנסתי במקום אליהו הנביא והתיישבתי שורטט מול עיני תווי הטיסה מעתה ועד שישברו המראות הסולאריות שקניתי בגרופון.
אני: את חושבת שאני תחרותי?
את: למה אתה שואל?
אני : למה, ככה, ככה למה ,למה ככה הגדולים שואלים ושואלים
את: אידיוט. אתה לא תחרותי. אתה הילד הסובל. לא הילד המצטיין
אני: אויש...נכון
סתם, כי אני מעלה את הסיפור ששלחתי לארץ. יש דף לסיפורים שלא זכו
את: היה לא רע מה ששלחת להם
אני: כן... נדחק לי.. זוכר ממנו רק את התחושה שבעצם רציתי לכתוב יותר מופנם ופתאום יצא בומבסטי. מפחד לקרוא אותו
את: תתגבר. הרגל קרושה יושבת טוב?
------
-----
הממלכתי שבי תובע את כל ליטרת הבשר המגיעה לו. תשאיר את הטיסות למסוממים. פחות ממספר הלייקים הגבוה ביותר, תהילה! מאות מעריצות (או מעריצים, לבחירתכם), גרופיות וגרופים, פפראצי ליד הבית, חיוכים מתחנפים מהבוס בעבודה, אס.אם.אס מהאקסית (או האקס) המיתולוגית לא מתפשר. ולכן: מעכשיו, ומדי שנה את הפסח אני מקדיש לקריאה שיתופית ולסלפ פרומוטינג חסר בושה שלי ושל כל הפרויקט הנפלא הזה של הסמולנים. יש גם סיפור טוב מחברון של יונתן עמרני, הנה קדימון --- פוגרום (יָא זִ'יד)
התחשק לי פוגרום. משהו בחדוות האימה בצמידות לחוויית הקולקטיב היהודית המגבשת והאמונה החד פעמית בעוצמתה באל ובאחדותו, ביטל באחת את שגרת היום יום המגוויעה ושידל אותי לתור אחר פוגרום. השנה 2012 ופוגרומים קצת נדירים, ואולי קל יותר לחזור בזמן לקישינב 1903 מאשר למצוא חבורת גויים כפריים עם קלשון, אבל החשק גבר וניגשתי למשימה.
כל אלו ועוד בדף הפייס של סיפורי תחרות הסיפור הקצר
והרי חלק א של הקריאה המשותפת מסיפורי התחרות. בסוף הפוסט יש את טבלת האיכות הזמנית שלא כוללת את הסיפורים שאמשיך לקרוא היום. בינתיים אני תופס את המקום השישי אבל העובדה שאני לא בפסגה לא צריכה להשפיע על החיבוב שלכם. ממלכתי נמדדת על פי מספר מעריצי לא כשרוני. יש לי המון תוכניות לממלכה החדשה, הזמן קצר והמלאכה מרובה אני ממש זקוק לעזרתכם, לא פחות מכל הקנדי קראש וה-
THRONE RUSH
שאתם שולחים לי
-------
חג שבועות
משימות היום קבועות/משתנות א'
הכלבה מעולפת בחום. 13:27. עין ימין במסך שתי ילדות בנות עשר התחשמלו למוות אחר הצהריים (שלישי) בבריכה פרטית בבית בסביון. הילדות, חברות לכיתה שהתגוררו ביישוב סמוך התארחו אצל סבתה של אחת מהן. שמאל על Airbnb נאבקת בתופעה של מסיבות מין בדירות; הרחיקה אלפי חברים
FFFFFFFFFFFFFFFFFFFFFFFFFFFFFFFFFFFFFFFFFFFFFFFFFFFFFFFFFFFFFFFFUCKKKK
שוקע לכסא. תנשום U CAN DO IT U CAN DO IT שעות הדיג' מצטברות עדין נשימה מחזורית רק עם קש
ברדיו HEY U WHATS UR PLAN 4 2NIGHT, תמי בבירנג סט FUSION אני נתלה על הקצב שלו. תנשום. אל תחשוב מה קורה שם..בישוב הסמוך והסמוך לסמוך שפצצה שקופה באה באמצע היום. אתמול זה היה..כבר לא משנה..תנשום..ממלכתי היום
-----------------------------------
בחסות אדלר חומסקי ורשבסקי ומפעל הפיס מתחיל להתכונן לערב. האבנים מתגלגלות שיקגו שנה שעברה, תודה לאל נראה שהם לא הולכים לאתגר אותנו, שכחה במיטבה מקס פעמיים חצי. אם אני רוצה להתקיף ולמחוק מעכשיו את זכר הבנות המחושמלות עדיף עכשיו לתכנן תחבורה הלוך..בוא נבחן אפשרויותיי....מניש מעדכן שאי אפשר להכניס קסדות, צריך מנעול, עדין לא יודע מאיפה יוצא..מוניתמכוניתאופניים. נדבר בשש. אני שם תזכורת.לא ברגל. רגל לא אופציה. לא מוותר על פורטיס אם כבר 600 שקל
כשמיק יצא לאחורי הבמה אני הולך להתרגש בדואט של קית'ריצארדס ורוני ווד. רק שלא יצא בדיוק :)שאהיה חייב להשתין את כל הבירה שתצטבר . גל שירה ריקוד עם מחובבי, לפני שמי מאיתנו מתחלל, תפס תאוצה בכנס מחזור של הצופים שנה שעברה. נעלבתי כשחבר גדוד לא פאקן זכר אותי וזזתי למעגל אחר. אחרי חודש הוא מת. התברר שזאת היתה יציאתו האחרונה בהפוגת סרטן. איך ששמעתי, ישר הזמנתי חווה אלברשטיין. פגשתי הרבה כמוני והתחממנו ביחד. דמותה של לנה האישה שפיספסה את הנקמה ב#פקידת #לילה השתנתה. עד היום דימיינתי אותה ,רשעית קלאסית אה-לה קרואלה דה ויל. כבר לא. בנקר על U DONT ALWAYS GET WHAT U WANT הדרן גם בישראל
